שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית

 

35800/09 (ת"א) – מדינת ישראל נ' ידין מוטי – 17.2.10

הנאשם הואשם בכך שבעת שנהג ברכבו השתמש במכשיר טלפון ללא דיבורית.

תקנה 28(ב)(1)(א) רישא לתקנות התעבורה התשכ"א 1961 (להלן התקנות).

לשונו של מחוקק המשנה הינה כדלקמן:


"(ב)(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית".

ניתוח לשון התקנה מצביע לדעתי על כך שהשימוש בטלפון אסור אלא באמצעות דיבורית ואילו האחיזה בטלפון אסורה באופן מוחלט גם אם בזמן האחיזה נעשה שימוש באמצעות דיבורית.

חיזוק לניתוח זה נמצא בתקנה 28 (ב)(2) לתקנות.

בחלק זה של התקנה מצוין כי אם הדיבורית מותקנת בטלפון עצמו (מה שמכונה "ספיקר) השימוש בטלפון יהיה מותר רק אם הטלפון מונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.

המחוקק הדגיש, אם כן, כי גם אם ישנו שימוש מותר באמצעות דיבורית (המותקנת ברכב, או בטלפון), האחיזה בטלפון בזמן שימוש זה אסורה, ועל הטלפון להיות מונח ברכב, כל זמן השימוש כמובן, באופן יציב המונע נפילתו, ומכאן גזרה שווה לענייננו כי גם בתקנה

28(ב)(1)(א) רישא, האחיזה בטלפון אסורה, אף כאשר השימוש היה כדין ובאמצעות דיבורית.

הנאשם הורשע.